רעלת הריון

יתר לחץ דם בהריון הוא הסיבוך השכיח ביותר המופיע אצל נשים הרות.
כעיקרון, יש שני מצבים עיקריים (ועוד מספר משניים) הקשורים למצב זה: יתר לחץ דם כרוני (היינו מחלת לחץ דם הקיימת אצל האישה לפני כניסתה להריון) ופראקלמפסיה (מה שקרוי "רעלת הריון").
פראקלמפסיה זו מחלה רב מערכתית (פוגעת כמעט בכל איברי הגוף), שעיקר הביטוי שלה הוא עליה בלחץ דם והופעה של חלבון בשתן.
הסיבה למחלה אינה ידועה, מה שידוע הוא שהיא מופיעה במהלך המחצית השנייה של ההריון ונעלמת לאחר הלידה (היינו ריפוי מוחלט).

גורמי הסיכון לפראקלמפסיה הם: גיל צעיר של ההרה (בעיקר מתחת ל-20 שנים), הריון מבכירה (ראשון), הריון מרובה עוברים, סוכרת הריון, טרומבופיליה (היינו נטייה טבעית של הגוף לקרישויות יתר) וסיפור משפחתי.
הסכנה של פראקלמפסיה היא הופעת אקלמפסיה (פירכוס) המהוה איום הן על שלום העוּבּר והן על האימא ההרה.
המטרה של הטיפול הוא למנוע את הופעת האקלמפסיה.
נכון לידע רפואי עדכני, לא ניתן למנוע הופעה של פראקלמפסיה.

ניתן לאבחן פראקלמפסיה על ידי מדידה של לחץ דם ושל חלבון בשתן, לכן כל אישה בהריון חייבת בשתי הבדיקות הללו, בעיקר במחצית השנייה של ההיריון.
בחודש התשיעי (מעל שבוע 36) מומלץ לעבור בדיקות אלו לפחות אחת לשבוע עד הלידה.

לחץ דם גבוה מוגדר כלחץ דם מעל 140/90 במספר מדידות לאורך זמן. כדאי למדוד את הלחץ דם לאחר מנוחה של לפחות 20 דקות.
חלבון בשתן ניתן למדוד או על ידי מקלון חד פעמי (ואז התשובה היא ב +1 או +2 או יותר) או על ידי איסוף שתן לחלבון כמותי למשך 24 שעות (ערך של מעל 300 מיליגרם נחשב גבוה).

לאחר אבחון של פראקלמפסיה יש לאשפז בבית חולים על מנת להעריך את דרגת החומרה של המחלה, שיכולה להיות קלה או חמורה.
הסימפטומים של פראקלמפסיה חמורה הם כאב ראש מתמשך שלא מגיב לטיפול תרופתי רגיל, כאבים ברום הבטן וטשטוש ראייה.
הסימנים של פראקלמפסיה חמורה הם לחץ דם מעל 160/100, חלבון בשתן כמותי במשך 24 שעות מעל 2 גרם, הפרעה בתפקודי כבד, ירידה במספר טסיות, בצקת ריאות ועוד.

הטיפול בפראקלמפסיה הוא כאמור, יילוּד. עם זאת, התזמון של היילוּד תלוי בחומרת המחלה, כאשר המחלה היא קלה יש להתחשב בבשלות של העוּבּר ולכן היילוּד הוא לאחר המועד (שבוע 37).
עד אז יש מקום למעקב צמוד במרפאה להריון בר סיכון גבוה (בקהילה או בבית חולים) ולמנוחה.
כאשר המחלה היא חמורה נשקפת סכנה משמעותית לאימא ולכן היילוּד הוא מיידי, כמעט ללא התחשבות בגיל ההיריון.
כאשר לחץ דם עולה מעל 160/90 יש מקום לטיפול להורדה של לחץ דם על ידי תרופות המותרות לשימוש במהלך ההיריון (היינו לא מזיקות לעובר).
בנוסף, לאחר אבחון של פראקלמפסיה חמורה, יש לתת טיפול על ידי מגנזיום אל-פומי שמטרתו למנוע הופעה של אקלמפסיה.

דר‘ שמואל לוריא
רופא בכיר,
חדרי לידה,
מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון, חולון