זהר כבר בדקה
בפברואר השנה (2017) פירסם הקונגרס האמריקאי למיילדוּת וגינקולוגיה (ACOG) נייר עמדה בנושא הגבלת התערבויות לא נחוצות בלידה. נשמע קצת "פרווה" אבל הו לא, ממש לא.
בגדול מה שהם כותבים שם הוא לא פחות ממטלטל.
המסר העיקרי הוא, תקשיבו טוב שלא ניפול כולנו מהכסאות: יש יותר מדי התערבויות בלידה, אין הוכחות שזה מועיל ואפילו יש הוכחות שזה מזיק אז בואו נפסיק עם זה.
נשמע פשוט? לא פשוט בכלל. הקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה הוא אולי הגוף החשוב בעולם בתחום ולניירות העמדה הרשמיים שלו נודעה השפעה רחבה בעולם המערבי, לרבות כמובן ישראל.
בלשון יבשה ומנומסת סוקרים הכותבים את ההתערבויות הנפוצות בלידה, אחת אחת, ופשוט מציעים להפסיק אותה.
באותה לשון ממש הם אומרים, נא להפסיק להפריע לנשים ללדת, כמו כן דולה זה בריא. אה, וואלה?! כן כן.
פרה פרה הם שוחטים. למשל: אשפוז ו/או התערבות בשלב הלטנטי? לא כדאי, בואו נפסיק לעשות את זה, אין הוכחה שזה יעיל, יש הוכחות שזה מזיק. זירוז לידה בירידת מים? לא כדאי, 95% מהנשים יכנסו ללידה ממילא תוך יממה עד שתי יממות אז בואו נפסיק עם העניין הזה של זירוזים מיותרים. תמיכה רציפה בלידה על ידי דולה? בריא, כדאי, פחות ניתוחים, פחות תינוקות במצוקה, יותר שביעות רצון, תפסיקו להפריע לזה.
קולטות? בואו נמשיך. פקיעת מים יזומה? אין הוכחה שזה מועיל (מקצר לידה, מפחית התערבויות מז'וריות כגון ניתוח קיסרי) ולכן בואו נפסיק עם זה כרוטינה ונשקול טוב טוב מתי לעשות את זה לאישה בסיכון נמוך. ניטור רציף לאישה בסיכון נמוך? מיותר! מיותר! נא להפסיק וללמוד לעבוד עם דופלר ידני לניטור לסירוגין, קובע ארגון המיילדות וגינקולוגיה מהמובילים בעולם. שיכוך כאבים בלידה? יש עוד שיטות חוץ מאפידורל, ולצוותים הרפואיים כדאי ללמוד לתמוך בשיטות אלו, נאמר בנייר העמדה. תפסיקו לשאול נשים "מ-1 עד 10 כמה כואב לך?" ותתחילו לשאול "מ-1 עד 10, כמה טוב את מרגישה שאת מתמודדת כרגע עם הלידה?", אומר ACOG ומציע עיסוי, גישה חופשית למים (מקלחת, אמבטיה, ג'קוזי), דיקור סיני ושיטות הרפיה כחלופות ראויות לשיכוך כאבים תרופתי.
מה עוד? בבקשה: צום בלידה ועירוי לכל יולדת? מיותר, הם אומרים. אם אשה מתקדמת ספונטנית בלידה, אין צורך בעירוי ואפשר פשוט לאפשר לה ל"פגוש את צרכי האנרגיה וההידרציה שלה" (או בקיצור לתת לה לאכול ולשתות). תנוחה בזמן הלידה עצמה? תנו לאישה לבחור! שלב הלחיצות? תנו לאישה ללחוץ כרצונה! לחכות לצורך של האישה ללחוץ? כן!
נשמע בדיוני? גם לי. נייר עמדה רשמי של ACOG שאומר את כל אלו? נשמע חלום אבל זו מציאות קיימת.
מה המסקנה שלהם?
המסקנה שלהם היא שהרבה מהמדיניות הנהוגה בחדרי הלידה היא שגויה, מיותרת, מוכחת מחקרית כמזיקה במקרה הגרוע וכבלתי מועילה במקרה הטוב. והם אומרים בפשטות – חלאס עם זה. זו רפואה לא מיטבית. נו, הם מנומסים, האמריקאים.
מה הם מציעים כן לעשות?
אינדיבידואליזציה של הלידה (התאימו את הטיפול לאישה ולא את האישה לטיפול).
אשפוז מאוחר ככל שניתן ללידה ובכל מקרה לא בשלב הלטנטי, כל זמן שהאישה והתינוק מרגישים טוב.
טכניקות אלטרנטיביות בלתי תרופתיות לשיכוך כאבים (כאמור, עיסוי, מים ועוד). או כמו שכתבה בלוגרית אמריקאית, הגיע הזמן שיהיה למערכת מה להציע לנשים לכאב בלידה, חוץ מאפידורל וגלגולי עיניים. אמן לזה.
יידוע נאות ותמיכה בנשים עם ירידת מים שאינן מעוניינות בזירוז.
תמיכה רציפה (דולה) בנוסף לטיפול המיילדותי (רופאים, אחיות מיילדות).
הימנעות מפקיעת מים יזומה בנשים שאין סיבה רפואית חד משמעית להציע להן פקיעה כזו.
ניטור לסירוגין באמצעות דופלר במקום ניטור רציף (ואם צריך ללמד את הצוותים לעבוד עם דופלר, אז תלמדו, הם אומרים.)
עידוד לשינוי תנוחות תדיר במהלך הלידה, כדי לתמוך בנוחותה של האם ובהתברגותו המיטבית של התינוק באגן האם.
לאפשר לנשים ללחוץ כרצונן, בזמן שלהן ותוך שימוש בקול. בפשטות הם אומרים, חבר'ה, מאחר שאין לנו הוכחות שלהגיד לאישה איך ללחוץ זה יעיל, בואו פשוט ניתן לה ללחוץ איך שהיא רוצה.
לאפשר לנשים עם אפידורל שלב מנוחה לפני שהן לוחצות, גם אם עקב האפידורל הן אינן מרגישות את הדחף ללחיצה. אפידורל זה לא עונש.
בקיצור הם אומרים, אם אישה בסיכון נמוך יולדת באופן ספונטני במועד, תעזבו אותה בשקט ותנו לה ללדת, היא יודעת לעשות את זה.
כמה פשוט, ככה מתבקש. אנחנו מחכות לנייר הזה כבר עשורים. הוא כאן. האם הרופאים שמטפלים בך קראו אותו?
